- מתי ננוח? \ רקפת א. ידידיה
- My voice was always there but I just hummed-הקול שלי תמיד היה שם, אבל פשוט בהמהום /Adina Bar-On - עדינה בר-און
- Performing Voice in Space/ Yael Kaduri .
- The Athletics of Emotion / Yael Kaduri
- Adina Bar-On's Art of Begging / Laszlo Beke
- 9 Questions / Gustaf Broms
- Description of "Rest" -"תיאור של "באה מנוחה ליגע / Idit Porat - עידית פורת
- אמן על האש \ איתן בוגנים
- תמר גטר \ עדינה בר-און
- בין דימוי לתוכן: פרפורמנס ארט נשי בישראל - על עבודתה של אמנית המיצג עדינה בר-און \ גילי סיטון
- האם את מדברת אליי? בין טקסט נרטיבי לקול הלא-מילולי באמנות המופע של עדינה בר-און\ ערגה אלמוג
Quoted from “NOW”, program pamphlet, Israel Festival Jerusalem, 2016
Rest
Adina Bar-On (Israel)
Duration: Approximately two and a half hours (Free admission)
Jerusalem Theatre Lobby
The Israel Festival is proud to present the revival of performance art pioneer Adina Bar-On`s iconic work “Rest”, inspired by Natan Alterman`s lullaby, which premiered in 1999.
“The one-woman medium”, as the late art critic Adam Baruch referred to Bar-On, will present her work lying on a vertical bed suspended above the ground and reciting Alterman`s lullaby, an ode to the abundance and beauty of the Jezreel Valley.
Tucked under a quilt patterned with small Israeli flags, Bar-On invoked the fear of the mother, artist, and war widow, asking: ” What is happening tonight of all nights? …/Dark is Mount Gilboa,/A horse gallops from shadow to shadow./The sound of a cry soars upward/From the fields of Jezreel Valley./Who has fired, and who is the one who has fallen there?”
Beautiful and painful, “Rest” explores the landscapes, people, and Language of Israel with rare authenticity.
This is the first in a series of seminal works the Israel Festival will revive in coming years.
Written and performed by Adina Bar-On / Planning and construction: Yuval Kedem / Bedding design: Nurit Anijar / Costume: Hadas Gertman
באה מנוחה ליגע
עדינה בר-און (ישראל)
פסטיבל ישראל מעלה מחדש את יצירתה האייקונית של היוצרת עדינה בר-און, מהראשונות בתחום הפרפורמנס בישראל, ומפורצות הדרך. האמנית שאותה כינה אדם ברוך “מדיום של אישה אחת”, תציג בפסטיבל ישראל את עבודת המיצג שהעלתה בבכורה ב-1999 ונוצרה בהשראת שיר הערש של נתן אלתרמן. לפי המיתוס, את “באה מנוחה ליגע” שרה אם המנסה להרדים את בנה ולהרגיעו בתיאור השפע וההדר שבעמק יזרעאל, היכן ש”ים הדגן מתנועע” ו”שיר העדר מצלצל”.
בעבודה מיצג זו נראית בר-און – אלמנת צה”ל, אם ואמנית – שוכבת על מיטה אנכית התלויה בגובה ועליה מודפסים דגלי ישראל קטנים. היא מתייחסת לשירו של אלתרמן ומעניקה לו מילים נוספות כמו גם מחוות ופרשנויות תיאטרליות.
המופע שבמקור הוצג בבית האופרה בתל אביב ושנה לאחר מכן (2000) בדיזנגוף סנטר, יועלה כעת באכסדרה ההומה של תיאטרון ירושלים. החללים משוללי האינטימיות שבוחרת בר-און מתכתבים עם הפחד המתעורר בבית האחרון בשיר, שבו תוהה האם: “מה, מה לילה מליל?…/ אפל בהר הגלבוע, / סוס דוהר מצל אל צל. / קול זעקה עף גבוה,/ משדות עמק יזרעאל./ מי ירה ומי נפל”.
“באה מנוחה ליגע” היא קפסולה מייצגת למפעל חיים בן 45 שנות יצירה, שבהן בר-און הישירה מבט לאותנטיות הישראלית על נופיה, על אנשיה ושפתה – בין הצדדים היפים לאלה הכואבים. את המוזיקה למופע יצר יוסי מר חיים.
ההפקה המחודשת לעבודה זו היא חלק מיוזמה חדשה של הפסטיבל להחייאת מופעים מכוננים ביצירה הישראלית.
יוצרת ומבצעת: עדינה בר-און / מוסיקה: יוסי מר חיים / תכנון ובנייה: יובל קדם / עיצוב מצעים: נירית אניג’ר / תלבושת: הדס גרטמן
The soundtrack was heard either through individual earphones or through loudspeakers