במהלך הסדנה ינתחו הסטודנטיות והסטודנטים את 5 הצילומים*, מהבחינה הוויזואלית, באמצעות שיחה, תנועה- פרפורמטיבית  ואף ישוו את אבחנותיהם לחומרים התיעודיים הכתובים.

הסדנה:

שלב הראשון – הסטודנטיות והסטודנטים יתבקשו להתייחס לאלמנטים הפיסיים בכל צילום – כמו החומה, הבניינים, הגדר.

השאלות שתשאלנה מבקשות לבחון את מיקומו של כל אלמנט פיסי כמרכיב צורני בקומפוזיציה וגם כעדות לאופי המקום שבו האנשים שצולמו:

•  מה צורתם ומה ממדיהם? מה מיקומם – קרוב\רחוק? – מאחור\בצד\מלפנים? מה הזווית?
• מה הגוון והחדות הוויזואלית של כל אחד מהאלמנטים ביחס לשאר הפרטים בתצלום?
• כיצד ניתן לנתח ולהשוות את נוכחותם של אלמנטים אלה מהבחינה הצורנית ומהבחינה החווייתית?

שלב השני – הסטודנטיות והסטודנטים יתבקשו להתייחס לנוכחות האנושית שבכל צילום; יבחנו וידונו מה מיקומו הפיסי של כל אדם בכל צילום, ביחס למבנה הצורני של הצילום וביחס לדמויות האחרות:

• האם הדמות המרכזית או הדמויות המרכזיות משויכות או זרות לשאר האנשים בצילום ?
• מה אופי המבט: ישיר ומכוון, מעורפל ותוהה ומה העוויה של הפנים ? – וכיצד אנו מבחינים אם המצולמים מודעים לכך שהם מצולמים ?
• כיצד ניתן להסביר את הפוזיציות הפיסיות של הדמויות כעדות למצבם.

בשלב השלישי – הסטודנטיות והסטודנטים יתנסו בתרגום של הצילום הדו-ממדי אל חלל וזמן אמתיים. ההתנסות תתחיל בהעתקה הוויזואלית, תוך התחשבות בכל הפרמטרים שבהם דנו, של הרגעים המצולמים, לכיתה או לחללים אחרים שיבחרו.

התווספות ממדי הזמן והמקום יחוללו תמורות ושינויים ברגעים שעד כה היה מושהים בצילום הדו ממדי. בהתנסות החיה יחשפו נקודות מבט מוסתרות, ורלוונטיות לסטודנטים של היום,  ביחס לאותה התקופה האימתנית.

* 5 הצילומים שהיו לבסיס השיח וההתנסות בסדנה

שני ילדים בהולנד בתקופת הכיבוש הנאצי. כדאי לשים לב לאופן בו מעוצב הטלאי שמכיל כיתוב.

צילום מכיכר השילוחים בורשה. מדובר בזמן הגירוש הגדול שהחל ביולי 1942. בכל יום יצאו מהכיכר 6000 יהודים ברכבת לטרבלינקה.

צילום מגטו קובנה. מדובר בחייל גרמני. שני יהודים במרכז ובצד השמאלי איש המשטרה היהודית.

צילום מתקופת החלת חוקי הגזע ברייך השלישי. הכיתוב מלמד כי זהו ספסל ליהודים בלבד.

צילום של אסירים משוחררים ממחנה דכאו.